<h1>ראבי"ה סימן תרמ"ט</h1>
<h2>דף מח.</h2>
תנן בפרק לולב וערבה סוכה שבעה כיצד גמר מלאכול לא יתיר את סוכתו אבל מוריד הוא את הכלים מן המנחה ולמעלה בשביל כבוד יום טוב האחרון. ואם אין לו מקום להוריד כליו אסיקנא דלבני מערב, דליכא ספיקא דיומא, פוחת בה ארבעה, כדי לסכך עליה בסכך פסול הפוסל בארבעה, שהרי צריך לכסות מפני כליו, שאין לו מקום להורידם, ולבני בבל דאיכא ספיקא ובעי למיתב בסוכה, כדקיימא לן דבשמיני ספק שביעי יתובי יתבינן ברוכי לא מברכינן, מדליק בה את הנר ופוסלה. והני מילי בסוכה קטנה, אבל בסוכה גדולה פסיל לה במאני מיכלא, כדרבא דאמר מאני מיכלא לבר ממטללתא, והילכתא כרבא.
